מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' אישכרוב ואח'

פסק דין

יסודה של התביעה שלפנינו בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.8.07 בנתיבי איילון צפון מכיוון גשר קיבוץ גלויות צפונה כאשר התאונה מתרחשת מעט לפני מחלף לה גרדיה.

מעדויות הנהגים למדתי כי שני הנהגים ירדו למעשה מגשר קיבוץ גלויות כשהירידה מהגשר ישנם שני נתיבים. רכב התובעת נסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים האלה, ורכב הנתבע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים האלה. עד כאן אין מחלוקת בין הצדדים.

מדברי התובעת עד תביעה 1 נסעה במהירות של 90 קמ"ש שהינה מותרת בנתיבי איילון, יום שישי, כביש לא עמוס, וכשהיא נוסעת לתומה כשלפתע חתך רכב הנתבע משמאל לימין,וזאת ללא התרעה וללא איתות.

העדה, אשר נקלעה למצוקה ובניסיון נואש למנוע פגיעה מהרכב החותך ניסתה לשבור את מכוניתה ימינה וכתוצאה מכך הסתובב הרכב על צירו כשפניו כנגד כיוון התנועה נוצר מגע עם חלקו השמאלי אחורי ברכב הנתבע, והרכב סיים דרכו בגדר שבצד הכביש.

הנתבע בעדותו מאשר כי הוא ביקש לסטות משמאל לימין, וכן מאשר כי ביצע סטייה משמאל לימין שכן מגמת פניו היתה להיכנס במחלף השלום לכיוון עזריאלי המצוי מייד לאחר מחלף לה גרדיה.

לטענתו, בחן את הכביש מאחוריו ולא ראה כל כלי רכב למרות שלדבריו הכביש היה עמוס, לפיכך החל לבצע את המעבר משמאל לימין ותוך כדי ביצוע מעבר שמע חריקת בלמים. הוא ניסה לתת גז אך ללא הועיל ורכב התובעת התנגש בו.

למעשה, אין הנתבע יודע מהיכן הגיע רכב התובעת לא ראה אותו, ולטעמי ביצע את המעבר מהנתיב השמאלי לימני כשמגמת פניו למחלף השלום בחוסר זהירות ומבלי לתת דעתו לדרך חסם את הדרך של עדת התביעה וגרם ברשלנותו לאירוע התאונה.

טוען בפניי ב"כ הנתבעים כי גירסתה של עדת התביעה אשר למיקום הפגיעה ברכב הנתבעת אינה יכולה לעמוד עם תוצאות התאונה. דא עקא, שהפגיעה של רכב התובעת ברכב הנתבע היתה במצב בו הרכב מסתובב על צירו פניה של עדת התביעה כנגד כיוון התנועה ולא עם כיוון התנועה, העדה לא היתה יכולה לראות ובוודאי שלא במצב שמנסה למלט את נפשה, היכן נוצר המגע עם רכב הנתבע ותשובתה הינה למעשה השערה בניסיון לרצות את ב"כ הנתבעים בשאלותיו ולא המציאות בפועל. מאידך הפגיעה ברכב הנתבע בדופן הימנית עומדת בקנה אחד היטב עם גירסתה של עדת התביעה, ועם הטענה כי סטה משמאל לימין.

לא מצאתי לחייב את עדת התביעה ברשלנות תורמת בנסיבות תאונה זו. מדובר בתאונה חסרת זהירות בנתיבי איילון כאשר הנתבע חוסם את דרכה של עדת התביעה ולא מותיר לה מרחב תמרון כזה שניתן לקבוע שלו היתה פועלת בדרך אחרת היתה יכולה למנוע את התאונה או להפחית אותה.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התאונה אירעה ברשלנותו הבלעדית והיחידה של הנתבע והוא בלבדו.

אשר לגובה הנזק – התביעה שהוגשה בפניי הינה בערכי כינון, כאשר חובה על המזיק לפצות את התובעת בגין הנזק שגרם בלבד, דהיינו השבת המצב לקדמותו ואין הוא חייב לשפות את התובעת בגין הכינון ששילמה למבוטחה על פי תנאי הפוליסה שהוצאה למבוטח.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שעפ"י דוח השמאי שהוגש על ידי התובעת, ערך הרכב הינו 149,587 ₪ והשרידים נמכרו בסך של 67,314 ₪, יש לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 82,273 ₪ בצירוף 419 ₪ שכ"ט שמאי, סה"כ 82,692 ₪.

התוצאה מהאמור לעיל שאני מחייב את הנתבעים 1,2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 82,273 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 8.10.07 ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף 10% שכר טרחת עו"ד ומע"מ, אגרת ביהמ"ש בסך של 1,314 ₪ וכן מחצית שנייה של האגרה לכשתידרש וכן סך של 350 ₪ עבור עדת התביעה.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' סיון תש"ע, 02/06/2010 במעמד הנוכחים.

פנינה פליגלמן, שופטת

הוקלד על ידי: טלי בונפיל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: